כידוע לך ולי,
בעבודה שלי אני פוגשת הרבה סבל פיזי ורגשי,
זה לא סוד שלפעמים בשביל לרפא אני גם מכאיבה.
מוכר לך ?!
אני פוגשת כל מיני נשים:
יש כאלה עם סף סבל נמוך,
ויש את אלה עם סף סבל גבוה.
אז נכון- שיש גורמים של ענייני תחושה שמשפיעים ישירות
.
אבל חלק נכבד בעניין
תלוי גם בהורים!
אני אשתדל להסביר כמה שיותר ע"י דוגמא,
תוכל לבדוק את עצמך איפה את שם על הסקאלה,
וכמה את המגדלת בדור הבא,
ומחזק את ההשריר יכל את הסיבולת.
תזכור רגע המצב שילד שלך נפל
וקבל מכה משולחן.
ישנן כמה אפשרויות לתגובה,
לכול אחת את הרווח שלה:
1.נו נו נו לשולחן, תרביץ לשולחן שבגללו כואב לך עכשיו.
הרווח: הילד שלך יגדל לא להיות פראייר, ויחזיר לכולם בחזרה.
2. אוי, קבלת מכה, זה באמת לא נעים, בא אני אתן לך נשיקה.
הרווח: הילד שלך מרגיש שאמא מכילה אותו, והוא יכול להתמודד עם קשיים.
3. תעזוב, זה שום דבר, אל תעשה עסק.
הרווח: הילד שלך ירגיש שאמא לא מבינה אותו ולא ישגע אותך בפעמים הבאות.
מה את אומרת? איזה רווח הכי שווה, שיעזור לילד שלך לגדול ולהיות בעל כח סיבולת
ויתמודד בצורה הכי טובה גם עם קשיים?
אשמח לשמוע את דעתך.